שהתכוננתי לצפות לראשונה ב"דינוזאור הטוב", לא אשקר באתי עם מספר דעות קדומות ורעיון כללי בראש, ציפתי לסרט ביוגרפי חמדמד שעוקב אחרי דינוזאור ובן ליוויתו האדם בתקופה פרי היסטורית אולי בתוספת מספר שירים עליזים ברקע, והנה לכם מחזמר סגנון דיסני שנועד לרצות את קהל הילדים הצעיר.
But I was wrong, o so wotng -]
אתחיל ואומר שזה לא סרט שהייתי ממליצה לילדים מתחת לגיל 10, יש מספר קטעים בעלילה מאוד דרמטיים שעוסקים באובדן ויכול להיות שחלק מההורים לא ימצאו אותם "קלילים" מספיק לנפשם העדינה של ילדהם. (+ תביאו טישו והרבה)
האנימצייה עצמה יפהפייה והרבה פעמים משולבת עם נופים שנראים ריאלסטים לחלוטין כיאה לפיקסאר שתמיד לוקחים את האנימצייה שלהם לקצה ומפתיעים עם חידושים שלא נראו קודם.
העיצוב דמות של הדינוזארים הוא מאוד "קארטוני" מאופיין בצבעי ירוק מעט זרחניים ובאמת נראה קצת תלוש מהרקע אבל יכול להיות שאלו בדיוק היו המניעים של דיסני, בשביל ליצור הבדלה מוחלטת בין הדמויות לרקע או כי דמויות חמודות מוכרות יותר, כך או כך לי אישית זה לא הפריע להנאה מהסרט ותמיד נתתי יותר חשיבות לדיאלוגים והעלילה מאשר לנראות.
ועכשיו לעלילה, הסיפור מתקיים בתקופה בה המטאור שאמור היה לפגוע בכדה"א ולהכחיד את כל הדינוזארים סוטה ממסלולו ומחמיץ אותו מה שמאפשר לדינוזארים להמשיך להתקיים.
הדינוזארים עצמם מאופיינים בתכונות אנושיות, באינטלגנצייה גבוהה בה הצמחוניים שבהם הם סוג של "איכרים" עובדי אדמה בעוד הטורפים הם מגדלי עדרים קשוחים עם מנטליות של קאבויים.
בעוד הדינוזארים מפותחים אינטלקטואלית, בעלי בינה המאפשרת להם לתקשר באמצעים מילולים בני האדם הנמצאים בתקופה הניאנדרטילת, הרבה פחות מפותחים, מאוד פרימטיבים וחלקם עם תכונות כלביות. כגון "ספוט" חברו האנושי למסע של "ארלו" המאופיין בקריטריונים כלביים, מה שעושה אותו מקסים, מצחיק, נאיבי ושובה לב.
כל בעל כלבים יוכל להזדהות עם אחד או יותר מההבעות&התגובות של "ספוט".
יש הרבה קווי עלילה דומים לסרטים אחרים של דיסני בהם ההורה מת בנסיבות טראגיות וכעת על הפרוטגניסט למצוא את דרכו הביתה תוך שהוא עובר מסע של התפתחות והתבגרות אישית או אפילו מ"דמבו" בו עקב צריכה של נוזל או מאכל הדמויות צוללות לעולם סוראליסטי של הזיות כאלו לקחו מנת "סלבדור דאלי".
למרות שהעלילה אולי לא מקורית ביסודה, התפאורה והכתיבה מספיק טובים מה שמאפשר לנו לעצום עין לגבי קווי הדימיון לסרטים אחרים ופשוט להנות מהסרט.
זה סיפור שלוקח אותנו למסע מרהיב, של התבגרות וחברות בין דינוזאור לאדם או בהאנשה בין אדם לכלב,
חלקו משעשע, חלקו עתיר סטריוטיפים (בעיקר בסצנות עם דמויות הטי רקס ) חלקו אכזרי נטול פילטרים (דוגמת הסצנה בו ה"פטרוזאורים" קורעים לגזרים וטורפים דביבון מסכן שנפל לידהם) וחלקו עצוב וסוחט דמעות בסצנות שכתובות כל כך טוב שכמעט ולא דורשות מילים.
בהחלט ממליצה לראות
But I was wrong, o so wotng -]
אתחיל ואומר שזה לא סרט שהייתי ממליצה לילדים מתחת לגיל 10, יש מספר קטעים בעלילה מאוד דרמטיים שעוסקים באובדן ויכול להיות שחלק מההורים לא ימצאו אותם "קלילים" מספיק לנפשם העדינה של ילדהם. (+ תביאו טישו והרבה)
האנימצייה עצמה יפהפייה והרבה פעמים משולבת עם נופים שנראים ריאלסטים לחלוטין כיאה לפיקסאר שתמיד לוקחים את האנימצייה שלהם לקצה ומפתיעים עם חידושים שלא נראו קודם.
העיצוב דמות של הדינוזארים הוא מאוד "קארטוני" מאופיין בצבעי ירוק מעט זרחניים ובאמת נראה קצת תלוש מהרקע אבל יכול להיות שאלו בדיוק היו המניעים של דיסני, בשביל ליצור הבדלה מוחלטת בין הדמויות לרקע או כי דמויות חמודות מוכרות יותר, כך או כך לי אישית זה לא הפריע להנאה מהסרט ותמיד נתתי יותר חשיבות לדיאלוגים והעלילה מאשר לנראות.
ועכשיו לעלילה, הסיפור מתקיים בתקופה בה המטאור שאמור היה לפגוע בכדה"א ולהכחיד את כל הדינוזארים סוטה ממסלולו ומחמיץ אותו מה שמאפשר לדינוזארים להמשיך להתקיים.
הדינוזארים עצמם מאופיינים בתכונות אנושיות, באינטלגנצייה גבוהה בה הצמחוניים שבהם הם סוג של "איכרים" עובדי אדמה בעוד הטורפים הם מגדלי עדרים קשוחים עם מנטליות של קאבויים.
בעוד הדינוזארים מפותחים אינטלקטואלית, בעלי בינה המאפשרת להם לתקשר באמצעים מילולים בני האדם הנמצאים בתקופה הניאנדרטילת, הרבה פחות מפותחים, מאוד פרימטיבים וחלקם עם תכונות כלביות. כגון "ספוט" חברו האנושי למסע של "ארלו" המאופיין בקריטריונים כלביים, מה שעושה אותו מקסים, מצחיק, נאיבי ושובה לב.
כל בעל כלבים יוכל להזדהות עם אחד או יותר מההבעות&התגובות של "ספוט".
יש הרבה קווי עלילה דומים לסרטים אחרים של דיסני בהם ההורה מת בנסיבות טראגיות וכעת על הפרוטגניסט למצוא את דרכו הביתה תוך שהוא עובר מסע של התפתחות והתבגרות אישית או אפילו מ"דמבו" בו עקב צריכה של נוזל או מאכל הדמויות צוללות לעולם סוראליסטי של הזיות כאלו לקחו מנת "סלבדור דאלי".
למרות שהעלילה אולי לא מקורית ביסודה, התפאורה והכתיבה מספיק טובים מה שמאפשר לנו לעצום עין לגבי קווי הדימיון לסרטים אחרים ופשוט להנות מהסרט.
זה סיפור שלוקח אותנו למסע מרהיב, של התבגרות וחברות בין דינוזאור לאדם או בהאנשה בין אדם לכלב,
חלקו משעשע, חלקו עתיר סטריוטיפים (בעיקר בסצנות עם דמויות הטי רקס ) חלקו אכזרי נטול פילטרים (דוגמת הסצנה בו ה"פטרוזאורים" קורעים לגזרים וטורפים דביבון מסכן שנפל לידהם) וחלקו עצוב וסוחט דמעות בסצנות שכתובות כל כך טוב שכמעט ולא דורשות מילים.
בהחלט ממליצה לראות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה