יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

Dog Food Infographic (fruits&vegetables)


רוב האנשים אינם יודעים אך כלבים הם אוכלי כל ולא קרנבורים וזה בסדר גמור ואף בריא לתת להם ירקות ופירות טריים עשירים בוויטמנים מידי פעם. (המזון הקנוי מבושל לרוב בטמפ' גבוהות ומאבד בדרך חלק גדול מהערכים התזונתיים שלו).
זוהי אינפוגרפיקה שעשיתי על מנת לספק מידע ולעזור לבעלי כלבים להבדיל בין פירות וירקות שבריאים לכלביהם ויכולים לשמש כאחלה של חטיף לבין אלו שרעילים ועלולים להזיק להם.
השתדלתי לעשות את האניפוגרפיקה נרחבת ומפורטת ככל האפשר ולכלול מספר גדול של פירות וירקות.
כל המידע שנאסף הובא אחרי מחקר קפדני והצלבת מידע ממספר מקורות מידע שונים אך הרגישו חופשי לבדוק בעצמכם.
מקווה שבאמצעות האינפוגרפיקה הזו בעלי כלבים לא יצטרכו לחשוב פעמיים כאשר הם פותחים את המקרר ושוקלים אם זה בסדר או לא לחלוק מלפפון, עגבנייה או גזר עם חבריהם ההולכים על ארבע



אינפוגרפיקה בעברית






אינפוגרפיקה באנגלית
*ממליצה להדפיס ולתלות על המקרר

יום שלישי, 25 באוגוסט 2015

טיפים בסיסים לעיצוב

טיפים בסיסים לעיצוב
בעולם של היום בו תוכנות עיצוב ועריכה כמו פוטשופ פתוחות לקהל הרחב ועם מעט מאמץ אפילו ילד בן 10
יכול לשלוט בהם, נשאלת השאלה מה מבדיל בין מעצב לעוד מישהו שיודע לעבוד עם תוכנת עיצוב.
הרבה פעמים אני רואה הזמנות/ פליירים, כרטיסים שנעשו עם כל הכוונות הטובות אבל עם חוסר בסיסי בידע בעיצוב מה שמוביל לרוב לתגובות חוזרות של מעצבים, "או הנה עוד הזמנה שנעשתה ע"י הילד של השכן או הבת של הדודה" ולרוב מאופיינים באלמנטים זרחניים, עמוסים לעייפה במלל ותמונות ללא פרופרצייה, שאר אלמנטים דקורטבים סתמיים וללא כל היררכייה.

אין לי כוונה לפגוע באותם בני משפחה שסך הכל עשו טובה לקרוביהם ו"עיצבו" להם הזמנה על מנת לחסוך בעלויות אך עם מעט ידע בסיסי גם חובבן יכול לעצב עבודה סבירה.
אז הנה כמה טיפים שאספתי במהלך שנות לימודי ואחריהן כדי לשדרג עבודות בינוניות עד חובבניות
למשהו שנראה טוב ומרצה את העין.
כל הטיפים שכתבתי אלו עצות ייעול ולא חוקים אבסולטיים בל יעברו, אני מאמינה שתמיד עדיף לדעת את החוקים ורק אחר כך לשבור אותם.

1.קומפוזיציה: כל עיצוב טוב מתחיל בקומפצ', לפני שמתחילים לעבוד צריך ליישם גריד ברור.
להציב שוליים (לרוב 4 מ"מ ) ולחלק לעמודות בהם יש לקבוע היכן להציב את הטקסט והיכן התמונות.
קומפז' המסודרת בצורה מאוזנת וסימטרית תשרה תחושה של שלווה ואסטטיות על הצופה לעומת קומפז' המאורגנת מאלכסוניים עם אובייקטים בגדלים שונים. הכל תלוי במטרה אותה תרצו להשיג. אבל גם עיצוב הדורש תחושה של מתח/עוצמה ותנועה דורש תכנון ולא סתם זריקת אובייטקים על המסך מה שיגרום לצופה לתחושה לא מאוזנת ונירוטית.

גריד למדיה דיגטלית



  גריד לדפוס

כדי באמת לשלוט בקומפ' אמליץ ללמוד את יחס הזהב (יחס שהיה נפוץ בעבודותיו של האמן המוכשר לאונרדו דה וינצ'י ומקורו בטבע) היחס מתבטא בחלוקה ביחס של 1:1.618 או בצורה יותר פשוטה, חלוקה לשלישים היוצרים תשעה מרובעים שווים כאשר את "נקודת העניין" (האזור אליו תרצו למקד את תשומת לב הצופה) מומלץ למקם על נקודת המפגש של הקווים.




2.פונטים:  בחירת פונטים תמיד היה הנושא הפחות אהוד עלי.
יש עשרות פונטים והבחירה בהם תמיד הזכירה לי שיטוט בחנות "טוייס אר אס" למבוגרים כאשר נראה שכל צעצוע עולה על קודמו.
בשביל לדעת לבחור פונטים צריך קודם לדעת את הסוגים הקיימים וההבדלים בינהם,
פונט סריפי- מתאפיין בסיומות שפיציות של האות ועובי קו משתנה.
סנס סריף- גופנים ללא סיומות שפיציות.
הרבה פעמים אנחנו באים לבחור פונט והולכים לאיבוד מהמאגר העצום שקיים, בנוסף אנחנו הולכים על פי בחירה אישית לעומת מה באמת מתאים ומעביר את המסר של העבודה.
לדוגמא בפלייר לחנות עתיקות אקפיד לבחור בפונט סריפי בסגנון ישן עם שינויים קלים בעובי הקו המרכיב את האות ובבחירה למודעה לחנות טכנולוגייה אקפיד לבחור פונט שהוא סנס-סריף בעל עובי קו זהה המבוסס על צורות גיאומטריות שייתן תחושה של ניקיון,איזון ומודרניות.

גם לגודל הכתב יש השפעה גדולה על המראה הסופי של התוצר, בחירה בגודל מאסיבי מידי הנובעת מחשש שלא יראו או סתם על מנת למלא את החלל תתן לכתב מראה "פילי" ומגושם, תגרום לתחושה של צפיפות או תעמיס על הפריט המעוצב. גם פונט קטן מידי לא יעבוד ויכול להחשב כלכלוך

להלן גדלים מומלצים לפי מוצרי דפוס נפוצים:
ניירת משרדית pt 11 - 9
כרטיס ביקור pt 10 - 8
טקסט קצר pt 12 - 9
טקסט לקריאה pt 11 - גם 9
כיתוביות pt 10 - 8
כותרות משנה pt 18 - 14
כותרות pt 72 - 24 ועד בכלל

3.צבע: לצבע משמעות רבה בעבודה
לפני שבוחרים צבעים לאלמנטים בודדים עדיף לבחור סקאלת צבעים ולהכין תיבת צבע קבועה שתשמש
אתכם במהלך כל העבודה.


לעיתים רבות אנשים נוטים להתפרע עם צבע מהמחשבה שככל שאני אוסיף יותר צבעים ככה העבודה
תהיה ראוותנית ובולטת יותר. יכול להיות שהעבודה אכן תבלוט אבל תיצור מיגרנה לצופה.
אחרי שבחרתם תיבת צבעים הרמונית המכילה שני צבעים או יותר כעת אפשר לגשת וליישם אותם על האובייקטים.
המחשבה שצריכה להנחות אתכם היא מה תרצו להבליט יותר ולאן תרצו למשוך את תשומת לב עין הצופה.
לצבעים נוכחות מאוד דומננטית וכדאי לדעת מראש איזה צבעים עובדים יחד.
אמליץ ללמוד יסודות בסיסיים בתורת הצבע, כמו צבעים משלימים, צבעים קרובים, צבעים חמים/קרים, פסטלים/כהים, צבעים ניטרלים, צבעים מונוכרומים וכו'

קונטרסט/ניגודיות- מייצג את ההבדל בבהירות בין עצמים. הקונטרסט בין האלמנטים חשוב כדי להעצים את נקודת העניין וליצור הבלטה. תמונה בעלת קונטרסט נמוך יכולה להראות אפרורית ואנמית בעוד תמונה בעלת קונטרסט גבוה מידי יכולה להראות שרופה או עם צבעים זרחניים ומרצדים.

רוויות- מציין את האינטנסיביות של צבע מסוים צבע בעל ערכי רוויה נמוכים יותר יראה בצורה מעומעמת, הקרובה לאפור בעוד צבע בעל רווית גבוהה יהיה דומננטי בכל גוון בוהק.
הבדל גדול מידי בין הריוויות בצבעים יכול לתת תחושה המזכירה קליפארט או קולאז' של אובייקטים הנראים מודבקים אחד לשני במקום ליצור תמונה אחידה.
לסיכום, שבאים לבחור סקאלה של צבעים יש לקחת בחשבון גוון, רוויות ובהירות כדי ליצור תיבת צבעים
שתשרת אתכם בצורה הטובה ביותר.

עם כל שנאמר אין לי כוונה לזלזל או להוריד מחשיבותו ומורכבתו של מקצוע העיצוב. עיצוב טוב דורש תכנון, מחשבה,סקיצות אין ספור,יכולות ביצוע ועריכה, ליטוש וגם לאחר מכן תמיד להיות פתוחים לשינויים עד שמגיעים לתוצאה המושלמת בשביל הלקוח.
אז למיתוג טוב ושפה עיצובית אין תחליף אבל גם מישהו חסר ניסיון יכול לעצב משהו בסיסי וראוי
בלי לגרום טיקים מיותרים וצריבה בעין למעצבים שישמש כהזמנה מרשימה למסיבת הבת מצווה הבאה ^.~



יום שני, 27 ביולי 2015

Deep dream/ שינה עמוקה

 Deep Dream

אולי הסיבה שהאלגוריתם החדש של גוגל נקרא Deep dream או בעברית "שינה עמוקה" היא כי התוצאה הנוצרת מהשימוש בו יוצרת תמונה פסיכודלית המזכירה שיטוט בתוך חלום עמוק בו התת מודע תופס פיקוד והרציונל הופך ללא רלוונטי.
האלגוריתם שמביא גוגל מבוסס על אותה מערכת מידע שמטרתה לזהות תמונות ברשתות החברתיות על פי התוכן וליצור שיוך אוטומטי, התוצאה היא אחד הפי'צרים המדליקים ביותר בהם נתקלתי לאחרונה.










כל שצריך לעשות הוא לעלות תמונה והאלגוריתם ייצר תמונה חדשה המזכירה במראה עבודת אומנות סוראלסטית של "סלבדור דאלי", התוצאה בעלת המראה הפסיכדולי המרהיב יכולה להתפרש כאלו המחשב שלכם לקח פטריית הזייה והחל לצייר.





בתור מישהי שרוב חייה מתעסקת באיור ותמיד רודפת אחר השראה/מוזה ודרך לתת לצד הימני במוח (באמצעים חוקיים ולא מלאכותיים) כדי שגל של יצרתייות נטולת ביקורת ישטוף אותי, מעט מעורר קנאה שעבודות ססגוניות כאלו יכולות להיווצר ע"י בינה מאלכותית ואולי בעתיד הצורך באומן בעל חשיבה יצרתית מפותחת ואונה ימנית מתפקדת יהפוך למיותר ואומנות תהפוך גם היא לנחלת המכונה, אבל לפני שאני צוללת לתאוריות קונספרצייה מופרכות, כרגע בהווה זה עוד עדות לכך שהפער בין חשיבה אנושית לוירטואלית הולך ומצטמטם.

-הכלבה שלי הפכה לכלי רכב דו גלגלי ואני מוקפת גמדים -אבוי



אז אני מפצירה בכם לנסות וליצור תמונה אבסטרקטית מרשימה בלחיצת כפתור


כתובת האתר:
http://psychic-vr-lab.com/deepdream/
גם שתפו את התוצאות בתגובות




יום ראשון, 26 ביולי 2015

Ctrl+Z

 "Sometimes life needs a Ctrl+Z"

רעיון הCtrl+Z (ביטול פעולה אחרונה) התפתח אצלי לפני מספר שנים, בתור מישהי ביקרותית להחריד (בעיקר כלפי עצמה) עם אובססיה לפרטים הלוקה בחשיבת יתר ו ocd קל קיצור הכפתורים Ctrl+Z הפך עד מהרה לחברי הטוב ביותר בעודי עובדת בפוטושופ או בתוכנה גרפית אחרת ומבטלת בקדחתנות את פעולתי האחרונה בניסון הנואש לרדוף אחרי הקו המושלם, הגרדיאנט העילאי או המיקום האולטימטיבי לאובייקט בדף.

הרעיון הלך, צמח ורקם גידים ככל שזמן העבודה שלי על התוכנות גדל ולקראת השנה האחרונה במכללת "תילתן"- המכללה לעיצוב בה למדתי, אחרי שהעברתי את רוב שעות הערות שלי בעבודה אינטנסבית על התוכנות הרבה פעמים עד השעות הקטנות של הלילה ולעיתים גם אל תוך חלומת משורטטי גריד ורווי צבע שנבדק באפיפטה, נראה כי כל ממשק הפוטושופ פשוט נצרב בזכרוני.

הרבה פעמים בעודי משרבטת בספר הסקיצות בכיתה, יד שמאל שלי הייתה לוחצת אוטומטית על שילוב המקשים Ctrl+Z כל פעם שעשיתי קו עקום מה שגרם לי לעקם את האף וגם לתהות כמה נוחים יכלו חיי להיות אם ניתן היה לתקן כל פעולה במטה קסם או במקרה הזה באמצעות שילוב מקשים פשוט.

את האיור הראשון שלי בנושא עוד שירבטטתי במהלך השיעור אך לא הקדשתי לו עוד זמן ומחשבה לאחר מכן, ראיתי בזה סוג של בדיחה פרטית שלי עם אלוהי ה"Adobe" ורק פיללתי שאותם מפתחים מבריקים של התוכנה יוכלו לפתח אותו כפתור ביטול פעולה קסום אל תוך חיינו.

אחרי סיום הלימודים וטיול ליפן (פנטזייה אחרת שלי שזכיתי להגשים) פישפשתי בין ספר הסקיצות הישנים שלי ונתקלתי באותו רעיון ששיעשע אותי לפני שנים אך נותר רעיון למגירה. כעת שניחנתי במעט יותר זמן פנוי החלטתי להגשים אותו חלום ולהפוך את קונספט ה Ctrl+z  "למציאות" באמצעות איורים של סיטואציות מעיקות בהם אנחנו נתקלים.
הפעם עשיתי סקיצה מהירה וגם הספקתי לצבוע אותה, הראתי למספר מחברי הקרובים והאיור אוטומטית גרם להם לצחקק במיוחד לאלו שבאו מתחום הגרפיקה והמחשבים והקיצור הכה מועיל היה ידוע להם.

הכנתי עוד מספר איורים בעיקר להנאתי האישית ולהנאת חברי וככל שהתעמקתי בנושא יותר הבנתי עד כמה הנושא רחב ומגוון ועוד ועוד רעיונות וסיטואציות הזקוקות לביטול עלו בראשי. 
אחרי תקופה מסויימת החלטתי גם לשתף את זה בקבוצה בפייסבוק בה אני חברה בשם "מעצבים גרפים",
רציתי לדעת אם הרעיון יצור היזדהות אצל אחרים או שזה חוש הומור/כמיהה שיש רק לי.   
באותה הזדמנות גם שאלתי לגבי חנות מומלצת להדפסה איכותית על חולצות שכן כל התחום הזה חדש לי.
אחרי שקיבלתי המלצה לחנות ועשרות פידבקים חיוביים שרוממו לי את מצב הרוח וגם נתנו לי "boots" רציני להמשיך ולהתקדם עם הרעיון שכן אחרים אהבו אותו ואף הזמינו ממני חולצות החלטתי לגשת לאותה חנות ולעשות הדפסת "בטה" ראשונית.

לאחר שיטוטים בתל אביב וניווט מוטעה לחנות הנקראת "גלקסייה" שזוהי גם חנות דפוס ענקית שבעיקרון מדפיסה על הכל פרט לחולצות מצאתי את דרכי ל"הגלקסייה" מסתבר ש-ה הידיעה עושה את כל ההבדל
ושם באמת זכיתי להפוך את חלומי הדיגטלי למוחשי.
החולצות הראשונות שהדפסתי ב-"הגלקסייה" 
אושר צרוף לראות משהו שעמלת עליו כה קשה הופך למציאות. כמובן שלא יכלתי להתאפק וכבר באותו הרגע עטיתי עלי את החולצה והסתובבתי כולי מחוייכת ברחבי תל אביב -]


קולקציית ה Ctrl+Z שלי הולכת ומתרחבת כמו משפחה מרובת ילדים וכל תקופת זמן תוקף אותי רעיון חדש אותו אני ממהרת להפוך לעיצוב שיבדר אחרים.        
בעתיד אני מקווה לחלוק את הקונספט שלי עם אחרים כאשר גם הם יוכלו להציע רעיונות ואת הטובים שבהם אהפוך ליצירות חדשות שיתנוססו על חולצות.




חלק מהעיצובים החדשים:     
אם גם לכם קראו מצבים שבהם ייחלתם לקיצור המקשים
 Ctrl+Z אשמח לשמוע.
את שאר העיצובים וחולצות הומרסטיות אחרות שיצרתי
תוכלו למצוא בדף הפייסבוק שלי : Karin koala
וגם להמשיך ולעקוב אחרי משפחת ה Ctrl+Z ההולכת ומתרחבת:
https://www.facebook.com/pages/Karin-koala-design-T-shirtsbeads/945731085438603?ref=bookmarks

"When things go bad, sometimes life needs a Ctrl+Z"

יום שבת, 27 ביוני 2015

"הקול בראש"- חוויה אנימטיבית מענגת

לפני יומיים יצא לי לברוח לאסקפיזם קצר באולם הקולנוע ולצפות באחד הג'אנרים האהובים עליי, סרטי אנימצייה.
בתור פריקית גדולה של סרטי אנימצייה המתנתי לסרט הזה עוד מהטריילר הראשון שלו שנפלט ליוטיוב וסוף סוף זכיתי לראות את הסרט היפהפה "הקול בראש" או בשמו הלועזי והרשמי "inside out".
הסרט מביא את סיפורה של ריילי, ילדה בת 11 העוברת לעיר חדשה ומתמקד באותו איבר מקסים, מורכב ומסתורי, ה"מוח" שלה.
הסרט ממחיש בצורה ויזואלית את אותן חמשת הרגשות העיקריים האחראים על כל תהליך קבלת ההחלטות של ריילי.
הקונספט של קבוצת רגשות אינדיבידואלים החיה ב"מפקדה" (שלרוב מצוייה במוח) מצויידות בלוח בקרה הוא לא חדשני וכבר נעשו הרבה סרטים וסרטונים בהשראתו.
החלק הכה מקסים ומיוחד בסרט הזה שהוא מצליח להראות בצורה כה ויזואלית, רווגונית ומותחכמת את התהליכים שמתרחשים אצלנו בראש: מהזכרונות (לטווח הארוך והקצר),חלומות, תת מודע וארגון המידע בתאים בזמן שינה וגם על הדרך בה הזכרונות שלנו הקרויים בסרט "זכונות ליבה" משפיעים על האישיות שלנו.
בנוסף הוא גם נוגע בחלק עמוק המתאר את הרגע בו אנחנו מתנתקים מהרגשות שלנו ונהפכים אפטתיים.
כצפוי מסרט העוסק ברגשות הוא ישחק על כל מנעד הרגשות שלכם ויביא אתכם לתגובות אמוצינליות מוחצנות בטווח של כל 10 דקות (רצוי להצטייד בקלינקס).
הסרט אמנם מצטייר כ"סרט ילדים" כמו רוב סרטי האנימצייה שהחברה אוהבת לקטלג אוטומטית כילדותיים ולשייך לגיל הצעיר, סטריוטיפ מצער המשפיע על רוב סרטי האנימצייה המקסימים שיש שם בחוץ שנכתבנו ע"י כותבים כה מבריקים ומקוריים ומתאימים לקהל הרחב ולא רק לכאלו שהרגע נגמלו מחיתולים.
גם "הקול בראש" מתאפיין באותו נרטיב מבריק ובוגר ובהחלט אחד הסרטים היצרתיים והמקוריים שפיקסאר הוציאה לאחרונה מה שמצליח לנער אותם מאבק הבינוניות שעיטר את הסרטים הקודמים שלהם (מכוניות I stop counting... ומפלצות בע"מ אוניברסיטה) ומחזיר להם את אותו ניצוץ קסום שאפיין אותם בתחילת דרכם. הסרט ממולץ בחום לילדים ומבוגרים כאחד ולאלו שמובכים מללכת לסרט אנימצייה בלי ליווי זאטוט הייתי ממליצה לקחת אחים קטנים, אחיינים או כל ילד אקראי שתמצאו ברחוב, ברשות ההורים כמובן.
בהחלט סרט ששווה צפייה בקולנוע וצפייה חוזרת בפרט.
נ.ב
גם הסרטון אנימצייה הקצרצר המגיע לפני הסרט הראשי לו אני נוטה לקרוא "פנינת אנימצייה" או "אפריטיף אינמטיבי" בהחלט נותן תגמול ראוי לכרטיס הסרט.
הסרטון הקרוי "Lava" עוסק באהבתו הנכזבת של הר געש בודד המצוי על אי בלב ים והמוזיקה המלווה את הסרטון מזכירה מעט "Somewhere over the Rainbow" שלIsrael "IZ" Kamakawiwo
אמנם נושא הסרטון קצת נדוש אבל עיצוב הדמויות, ההבעות והאפקטים הויזואליים המתארים את איתני הטבע כה מרשימים וריאלסטים שאי אפשר לא להתמוגג מהסרטון. (ידרש שימוש בטישו גם במהלך הצפייה בסרטון הזה)
צפייה נעימה